פסק-דין בתיק ע"א 3760/03

השופט א' רובינשטיין:

1.        לפנינו ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב (כבוד השופטת ורדה אלשיך) מיום 27.2.03), לפיה על המערער להחזיר למשיב 1, נאמן על נכסי החייב אייפרמן יוסף (בפשיטת רגל), סך 48,887 ש"ח בצירוף ריבית והצמדה מיום ההחלטה. כספים אלה שולמו למערער ביום 29.6.99 על ידי מי שהיה באותה עת הנאמן בפשיטת הרגל, ולפי ממצאי בית המשפט קמא, נעשה התשלום תוך העדפת נושים, קרי באותה עת לא שילם הנאמן דאז דיבידנד מקופת פשיטת הרגל לנושים אחרים.

העובדות

2.        אלה עיקרי העובדות, שאינן שנויות במחלוקת:

           א.      ביום 11.5.89 ניתן צו לכינוס נכסיו של יוסף אייפרמן, וביום 22.9.89 הוכרז אייפרמן כפושט רגל. עו"ד שמחה איתן מונה כנאמן על נכסיו, וחילק פעמיים דיבידנד לנושים. ביום 4.3.99 העביר המשיב 2 (כונס הנכסים הרשמי) לנאמן עו"ד איתן מתוך קופת פשיטת הרגל סך 240,000 ש"ח לחלוקת דיבידנד שלישי לנושים, ואולם כספים אלה ברובם לא הגיעו לנושים, למעט המערער, שבאת כוחו השתדלה והשיגה מן הנאמן את סך 48,887 ש"ח הנזכר, והסכום שולם ביום 29.6.99.

           ב.      חלפו נקפו להן שנים אחדות, ולימים הלין אחד הנושים האחרים על שלא קיבל דיבידנד. משכשלו פניותיו אל הנאמן עו"ד איתן, הוברר כי הלה נקלע לחובות ולהליכי כינוס נכסים ופשיטת רגל. אשר על כן, מונה המשיב 1 (עו"ד צמיר) נאמן על נכסי החייב. נתברר לנאמן החדש, כי קודמו, עו"ד איתן, חילק דיבידנד שלישי, הסכום הנזכר, למערער בלבד, ואילו בשאר הכספים עשה שימושים אחרים ולא חילקם לשאר הנושים, דבר שראהו המשיב 1 כסותר את הדין אשר לזכויותיהם. בין השאר, ומעבר להגשת תביעה נגד עו"ד איתן, ביקש המשיב 1 הוראות מבית המשפט. בינתיים נפטר עו"ד איתן לעולמו.

           ג.      בית המשפט קמא מצא, כי נוצר מצב של העדפת נושים, אך קבע: "לאור העדר אשמה בהתנהגותו של המשיב 2 (הנושה עזר עמרן, המערער כיום - א"ר), שכן בשעה שקיבל כספים אלו היה זכאי להם, הריני מחליטה כי המשיב 2 ישיב לנאמן סך של 48,887 ש"ח בצירוף ריבית והצמדה מהיום" (קרי - מיום ההחלטה, 27.2.03).

3.        מכאן הערעור.

           א.      טענתו המרכזית של המערער היא, כי מהחלטת בית המשפט קמא משתמעת הלכה שלפיה פעולה משפטית שבעת עשייתה היתה "כשרה" יכולה להפוך ברבות הימים לפעולה "שלא כדין", וכדבריו: "הלכה זו יוצרת מצב בו הסתמכות המקבל כספי דיבידנד בפשיטת רגל, לעולם תהא מוטלת בספק וזקוקה לאשרור מאוחר, והכל במסגרת זמנים בלתי מוגבלת...". ועוד, לא נפגע עקרון השוויון בין הנושים, שכן המערער זכה כיוון שעמד על זכויותיו, ואילולא כן היה הנאמן לשעבר מועל גם ביתרת הכספים והנושים האחרים לא היו מקבלים ממילא דבר, זאת, מה גם שנושים אלה חדלו, באי עמידה על זכותם.

           ב.      המערער תומך יתדותיו בעמדה המתבטאת בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש] (להלן: פקודת פשיטת הרגל או הפקודה), שעניינה אי העדפת נושים - במיוחד על פי סעיף 98. אומר כבר כאן, כי סעיף 98 עניינו העדפת נושים בשלושת החודשים שקדמו לפשיטת הרגל ולא לאחריה, ועל פניו אינו נוגע לענייננו.

4.        א.      המשיב 1 (הנאמן כיום) טוען מנגד, בין השאר, כי השוויון בין הנושים לפי סעיף 76 לפקודה - שהוא הרלבנטי לענייננו ולא סעיף 98 - נפגע במקרה זה. הגם שהמערער היה זכאי לכספים, כמותם היו גם הנושים האחרים שהיו בעלי מעמד נשיה זהה.

           ב.      באשר לאינטרס ההסתמכות של המערער, לשיטת המשיב 1, אם יש לראות את סעיף 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, המרחיב את מצודתן של הוראות חוק זה, כחולש גם על סיטואציה זו, תוך ראיית הדיבידנד השלישי כחוזה, אזי יש לראות בהחלטתו של בית המשפט קמא כי הקרן תושב על ידי המערער ללא ריבית והצמדה, את מתן הפיצויים בעקבות ההסתמכות.

5.        כונס הנכסים הרשמי הצטרף לסיכומי המשיב 1.

דיון

א.      על השוויון

1.        זו לשונו של סעיף 76 לפקודת פשיטת הרגל, שכותרתו "שוויון בתשלום חובות":

"תביעות שהוכרו לפי פקודה זו ישולמו, בכפוף להוראותיה, בשיעור שווה לפי סכומים ובלי כל העדפה".

           סעיף זה - כדברי המחברים ש' לוין וא' גרוניס (פשיטת רגל מה' שניה, ס' 127 ע' 151) - מבטא את עקרון השוויון בין הנושים. כותבת המחברת צ' כהן לעניין פירוק חברות:

"העדפה קיימת כאשר הנושא מוצג במצב טוב יותר מזה שבו היה צריך להיות לפי סדרי העדיפויות ... משמעות הדבר, העמדתו של הנפגע המועדף במצב טוב יותר על חשבון הנושים האחרים" (צ' כהן (2000) פירוק חברות ס' 12.38, ע' 410).